פסק-דין בתיק סע"ש 25191-06-12

1.         במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים בפני ביום 19.3.13, הסמיכו אותי הצדדים בתיק זה לפסוק בתיק זה לפשרה, בדן יחיד ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. עוד הוסכם בין הצדדים כי כל צד יגיש לבית הדין, בסמוך לאחר מועד הדיון, את הסכום המוצע על ידו כסכום הפשרה, ועלי יוטל לבחור אחת מבין שתי ההצעות, והיא זו שתהיה סכום הפשרה הסופי. עוד הוסכם כי פסק הדין ינומק בקצרה בלבד (2-3 פסקאות בלבד) וכי עלי לחלק את סכום הפשרה יחולק לרכיבי התביעה השונים כהבנתי.

2.         בהתאם להסכמות שלעיל, הוגשו לבית הדין הצעות הצדדים לסכום הפשרה אותו אפסוק. התובע הציע שהסכום יעמוד על 650,000 ש"ח, ואילו הנתבעת הציעה 228,000 ש"ח.

3.         לאחר שבחנתי בקפידה את כתבי הטענות על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי הנכון והצודק הוא לפסוק לטובת התובע בתיק זה את סכום הפשרה שהוצע על ידי הנתבעת. כמוסכם על הצדדים, להלן נימוקי הקצרים לכך:

            ראשית הוסכם בין הצדדים במפורש כי העלאת שכרו של התובע ל- 43,000 ש"ח תהא מותנית בשביעות רצון ובאישור החברה, אישור שמעולם לא ניתן על ידי דירקטוריון הנתבעת. מכאן, שהנתבעת לא הייתה חייבת לדעתי להעלות שכרו של התובע לסך זה;

            שנית התובע הסכים וחתם מרצונו החופשי על שלוש ההסכמים. לא ראיתי בסיס שלא להכיר בתוקפם של ההסכמים בשל כפיה או עושק. מכאן, שאת זכויותיו של התובע יש לקבוע על פי ההסכם השלישי והאחרון;

            שלישית פיטוריו התובע נעשו שנה ושמונה חודשים לאחר החתימה על ההסכם השלישי, ואף מטעם זה אין מקום לטענה כי אין ליתן לו תוקף;

            ורביעית ההסכם השלישי כולל זכות לדמי הודעה מוקדמת, אותם קיבל התובע (סעיף 149.7 לכתב ההגנה) אך אין הוא כולל הוראה לפיה בתקופת ההודעה המוקדמת יהיה התובע זכאי לכל התנאים הנלוויים, כבקשת התובע. טענתו של התובע כי קיים בחברה נוהג שחייב אותה לכך אינה מעוגנת במסמכים שבתיק.

4.         נוכח כל האמור ועל פני הדברים, לו היה מתקיים דיון מלא בתובענה, סביר להניח שמרבית רכיבי התביעה היו נדחים. משבחרו וביקשו הצדדים פסיקה על דרך הפשרה, והסמיכו אותי לבחור אך באחת מבין שתי החלופות אותם הגישו לי, הגעתי למסקנה שיש לפסוק לטובת התובע אך ורק את מענק אי תחרות בגובה 6 חודשי משכורת, בסך 228,000 ש"ח, כפי שהציעה הנתבעת.

5.         לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, סך של 228,000 ש"ח כמענק אי תחרות. ככל שלא ישולם הסכום במועד האמור, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בהתחשב בכך שפסק דין זה ניתן לאחר דיון קדם משפט בלבד, ועל דרך הפשרה, מתבקשת המזכירות להחזיר את האגרה לב"כ התובע, בכפוף לתקנות.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ג, (05 אפריל 2013) , בהעדר הצדדים.